|
מרב מחשבותיי אלייך
נמסו בי המילים בדמע ובכאב
חורטות לא פעם בתוכי.
מרוב תשוקתי למגע כף ידך
נדמו לי המילים לציפורים
כה רחוקות- מעופפות ולא נוגעות.
מרב אהבתי ליופייך הכה-מוכר
נבטו בי חזיונות שקופים
על המגע והמבט והחלום.
מעצם המרחק בינך לביני
קרעתי בעיניי את עומק התהום
שואבת אותך ממנה בחטף. |
|
|
תגידו, כרובי זה
בגלל שהוא אוהב
כרובית, או דומה
לכרובית, או סתם
בגלל שכל פעם
שהוא מופיע על
המסך אתם חושבים
שעדיף כבר לכבות
את הטלויזיה
וללכת לאכול
כרובית?
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.