מרגלית צעדה אל אמצע החדר...
"איך יכולת" אמרה בלחש, בקול נשבר,
"איך יכולת לבגוד באמון שלי ככה?
רק תסביר לי,
איך יכולת לעשות את זה לבן אדם שאתה אוהב? ".
"אני באמת אוהב אותך" אמר ונשך את השפתיים.
גם כשהיה עוד קטן תמיד היה נושך את השפתיים כשמשהו לא הלך.
כשנשברה לו הכוס כשרחץ כלים
ובפעם ההיא כשגוליבר הכלב שלו הלך לאיבוד וחזר אחרי יומיים עם
כוויות ברגליים.
אבל זה רק החמיר את המצב .
הבחור באמת רק רצה לעזוב את החברה שלו...
למרגלית זה כבר לא שינה דבר, היא חשבה שהפעם זה לא יוכל לקרות
לה - לא שוב.
היא התיישבה על השרפרף הקטן מול הטלוויזיה.
פתאום כל הדירה נעשתה כ"כ קטנה וחיוורת. צפופה מידי. דירה תל
אביבית ממוצעת.
והבחור- שוב, צפרדע תל אביבי ממוצע.
אז מה אם חשבה שהוא נסיך.
"כ"כ רציתי אותך,
עדיין". ניסה שוב, ושוב ללא הצלחה.
"אני בכל מקרה מתכוון לעזוב אותה לא משנה מה יקרה בינינו,
אחרייך כל הקשר הזה נראה תפל ומסכן, אני כבר לא מרגיש כלום
מזמן.
אם תגידי לי שאת רוצה להפסיק אני לא אצליח לקום מהמיטה יותר"
.
מרגלית קמה והכינה כוס תה בשקט מעשי.
דרור כבר חשב שהוא משתגע אבל לא הצליח לומר ולו מילה אחת.
בד"כ הוא ידע להפיק פנינים ועכשיו כל מה שהצליח לחשוב עליו
יצא בצורה של אבני גיר מתפוררות.
הוא נזכר בפעם ההיא כשמרגלית הגיחה אל תוך החצר שלו ושל יעל-
על הסקטבורד שלה כושלת מעבר לגדר ועל הצמחים שרק עכשיו התחילו
להראות צורה.
יעל כ"כ התעצבנה שלא הייתה מוכנה לעזור למסכנה הפצועה.
מרגלית פשוט ישבה שם ורק בדקה שלא נשרטה בברכיים.
דרור הושיט לה יד לעזרה ורץ למקלחת להביא כמה פלסטרים, בתקווה
שימצא אותם בכלל.
יעל הלכה לחברה שלה כי נמאס לה מכל השטויות שהמשיכו לקרות בכל
היממה הזו.
קודם האוטו נתקע באמצע גהה, אח"כ ביטלו לה משמרת בעבודה בלי
לטרוח להודיע מראש,
היא נתקעה בפקקים של 5 למשך שעה וחצי רק כדי לגלות שכל האוכל
במקרר נעלם עם המאנצ'יס של ערב לפני.
בקיצור, יום ממש גרוע.
"ועכשיו,הבחורה הזאת נופלת לי על הפרחים" צעקה על דרור, שרק
ניסה לנחם אותה והבטיח שעוד כמה דקות זה יסתדר.
"טוב אני הולכת לחגית אני אחזור בלילה" אמרה ויצאה מהבית.
מכיוון שהסערה יצאה לדרכה והשקט חזר,
דרור הציע למרגלית קפה וג'וינט מגולגל היטב.
מרגלית אמרה שרק בהודו ראתה כזה גלגול משובח ושהיא מצטערת על
הפרחים
"כמעט נתקלתי באישה זקנה שלא הצליחה להחליט מאיזה צד לעקוף
אותי,
ואז ניסיתי, אתה יודע- לתמרן לכל מקום שהוא לא הכביש
וזה מה שיצא, הגינה. מצטערת ".
"לא נורא, העיקר שאת בריאה".
"- ומעושנת" הוסיף דרור בהנאה.
"כן כנראה שזה נכון". מרגלית התחילה להתגלגל מצחוק.
דרור לא שמע מעודו צחוק כ"כ רם מלא ומתגלגל
ולכן,
מוקסם מהחוויה -
נפל מהכסא בגינה והתפוצץ מצחוק על הדשא.
הערה : לא גמור , טיוטה ראשונה- עוד יעבור שיפוץ
ישנם כאלה שפשוט חייבים לפרסם...
עימכם הסליחה . |
