פסים לבנים
ועוד שניים כתומים.
מסנוורים,
מעוורים,
חונקים.
בראשי, עכשיו כולו מדמם.

אין לו גוף
הוא רק עיניים.
דמויות במעיינות מים.

אני רוצה לקפוץ לבאר עמוקה
לשטוף גופי בבריכת מים מתוקה
ואז לחזור אלייך, למיטה.
נקייה.

לשחות במים איתך,
להיטהר,
מהיצרים להיפטר
שתלמד אותי לצלול לאור ירח.
אני אצלול בידייך החמות במי קרח !

הירח במים - משתקף
אנחנו עירומים,
ביקום בודדים !

ידייך מחממות
הגלים הקפואים נמסים
הם שוצפים, שוטפים אותנו
אנחנו טובעים !!

אולי היינו,
ובעצם שכחנו
את עצמנו איבדנו.
בתחושות,
במחשבות פשוטות.

עכשיו, הוויה אחת
לא גוויה אחת -
שהיו פעם,
זוג אשליות.