רק אני והוא,
עם הנר האדום שמאיר את החדר הרכות, עוד נשיקה עוד חיבוק. הוא
תמיד ידע לגרום לי להרגיש מלאה.
ואני כבר יודעת לאן הערב שלנו יוביל... כמו תמיד הוא סידר את
המיטה כמו שאני אוהבת.

שנימאס לי להתגופף  שאלתי אותו אם הוא מוכן לעלות למיטה
עניים נפגשות, הוא מביט בי ואני רואה כמה הוא אוהב,

הוא מבקש רגע לדבר ומתחיל להגיד מילים מבולבלות

    מסיבה   בחורה    אלכוהול       פיתוי       חולשה      
חרטה

לא היה מאתגר במיוחד להשלים את הפערים שהוא יצר בסיפור.

ועכשיו הוא לא מפסיק להתנצל,
"אני אוהב, באמת ואני לא מאמין לא רציתי, לא חשבתי, לא הרגשתי,
אני לא יודע איך,  לא יודע למה"
הוא רועד, ואני מבחינה בדמעה מחליקה של הלחי היפה שלו...
פוחד לדבר פוחד לשתוק פוחד לנשום, בשתיקה ממתין שאני יגיב.

אני בלי מילים, רק מחבקת אותו  מעלה אותו אל המיטה.
עוד חיבוק עוד נגיעה עוד נשיקה, הנה עפים הבגדים... הנה הוא
מוכיח שהוא אוהב באמת... תמיד אמרתי שיש לו אהבה טובה.

שוכבים מחובקים כמעט נרדמים והוא פולט... "סליחה"





אני לא מבינה מה הוא עושה עניין, בסך הכל זיין בחורה אחרת,
אפשר לחשוב שאני לא.