הוא קוסם.
בהינף מטה הוא הופך את קרבי ממגנט את עיני מערפל את חושי
אני נושמת עמוק ושרה.
כל מה שאשיר אי-פעם
יפציע מתוך הסערה שחולל,
הגשם שהמטיר
כשהזריע עננים בי.
יודיד הכסף שרקח
אלכימאי מוטרף שכמותו
מתווים ומילים וכמה נשיקות חטופות -
אני נושמת עמוק ושרה.

את כל התשוקה שאפשר לדמיין
ממטיר לבי החוגג אל הקרקע היבשה הסדוקה
של המציאות.
כשהוא בא מולי - מקהלת החושים פורצת מתוכי
בגלוריה אדירה של כריסמס -
קתדרלה עטורת זכוכית צבעונית -
מלאכים של זהב
מתוך הרפש הטובעני של מלחמה מתקרבת
אנשים סביב מתכננים את מסלול הבריחה
מתבצרים בחדריהם האטומים, מסיכות גז
כמו אז
ואילו אני מתבצרת באהבתי העיקשת הבלתי מוגשמת
ורק הגשם הבלתי פוסק רומז עד כמה אהבה יכולתי להמטיר עליך
ואתה עלי
לו רק היית עבורי משהו מוחשי יותר
מקוסם המלהטט מולי את כישופיו
ממרום אוהל הקרקס הבלתי מושג
בעוד אני - נערת הגומי - יכולה לעשות
שמיניות באוויר אך לעולם לא לאלף
את האריה...

24.12.2002