New Stage - Go To Main Page

מישי בן-דב
/
בחיים לא הייתי אונס

בחיים לא הייתי אונס! אני זוכר כי החלטתי החלטה זו כשהייתי בן
8 כשישבתי בחיק אמי וראיתי חדשות איתה. היה איזה מבזק על אונס.
'אונס?' שאלתי את עצמי. 'מה זה? שמעתי את זה כמה פעמים
לאחרונה.' "אמא," אמרתי והבטתי למעלה אל פניה של אמי. "כן
חמוד?" אמרה מנתקת את עיניה מהמסך.
"מה זה אונס?" שאלתי.
אמי נאנחה, זאת הייתה אנחה כמו ששאלתי אותה מלפני כמה שנים איך
באים ילדים לעולם, ידעתי שהיא הולכת להסביר לי משהו עמוק.
היא הביטה בי בעיניה היפות הירוקות, זה היה מבט עצוב במקצת
ותיארתי לעצמי שהמושג 'אונס' הוא לא דבר טוב. השבתי לה מבט
חלול ותוהה.
"טוב, אונס זה...הממ...זה כמו איך שעושים ילדים, זוכר שסיפרתי
לך?" הנהנתי בשקט והיא המשיכה. "אבל רק לעשות את זה למישהו
בכוח, בניגוד לרצונו."
הזדעזעתי לרגע. "אבל אמא, זה דוחה!" אמרתי בכעס.
"אני יודעת, אמרה אמי בשקט. "אני יודעת."
מאותו רגע אמרתי לעצמי 'בחיים לא הייתי אונס.'

לאחר מספר שנים כשהייתי בן 13 הלכתי למסיבה של חבר טוב שלי,
יוני. זאת הייתה מסיבה קטנה יחסית למסיבות החייתיות שהיו בשכבה
שלי. בערך חמישה בנים וחמש בנות.
מתי שהוא כשהיה מאוחר שיחקנו אמת או חובה. כששאלו אותי אמת או
חובה עניתי אמת.
היה שקט דקה ואז מעיין, אחת הבנות, שאלה. "מה בחיים לא היית
עושה?"
ידעתי את התשובה אבל לא רציתי לענות מיד, עשיתי כאילו אני חושב
דקה ואז עניתי. "בחיים לא הייתי אונס."

כמה שנים אחרי זה כשהייתי בן 16 יצאתי עם חברה שלי, נטלי,
בחורה מדהימה ביופייה, שיערה החום היה חלק וגולש ועורה הלבן
היה רך למגע, עיניה היו כחולות כשל ספיר...טוב לא, אני מגזים
אבל בכל מקרה היא הייתה יפיפייה.
ראינו סרט, אני לא זוכר אפילו את שמו מרוב שהייתי עסוק בלבהות
ביופייה. כל כך אהבתי אותה.
מאוחר יותר בסביבות אחת בלילה ליוויתי אותה בחזרה לביתה.
סתם דיברנו על שטויות, דברים שקרו כמו את הפעם ההיא שבן דוד
שלי החליף את כוס הקולה של אחי הגדול בכוס יין והוא כמעט הקיא
את זה. בקושי הצלחנו להפסיק לצחוק.
יותר מאוחר היא שאלה אותי ככה בפתאומיות, מתוך סקרנות, "מה
בחיים לא היית עושה?"
עניתי לה מתוך רפלקס כמעט מיד. "בחיים לא הייתי אונס."

אחרי עוד מספר שנים כשהייתי בן 21, יום או יומיים אחרי
שהשתחררתי מהצבא אני וחברים שלי נפגשנו לכמה בירות באיזו גינה
ליד הבית שלי. הם הביאו איתם ממש ארגזים שלמים אבל לא הסכמתי
להשתכר כמוהם, כן, כמובן הייתי שתוי אבל לא שיכור.
הם התחילו לעשות שטויות שגרמו להם ולי להשתטח על הרצפה מרוב
צחוק. לא השתתפתי בעשיית השטויות, רק עמדתי בצד עם בקבוק בירה
ביד מחייך וצוחק למראה חבריי השיכורים.
אחרי כמה דקות גלעד התקרב אליי ונשען עליי כשהוא שם את זרועות
על כתפי. "תגיד רועי," הוא אמר ומפיו נדף ריח רע וחזק של
אלכוהול. "מה בחיים לא היית עושה?"
למרות העובדה שהייתי שתוי וכמעט ולא זכרתי כלום אבל את התשובה
לשאלה הזאת ידעתי. "בחיים לא הייתי אונס."

אחרי איזה שבוע או שבוע וחצי גלעד ועוד שלושה חברים שלי קראו
לי לבוא איתם לאיזו בירה.
לא היה לי משהו אחר לעשות את הצטרפתי אליהם. הם לקחו אותי
לגבעה דיי רחוקה מהשכונה שלנו. "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי
אותם.
הם לא ענו.
"חבר'ה?"
"אתה תראה."אמר גלעד.
בראש הגבעה עמד צריף קטן. "מה?" נדהמתי. "מאיפה זה צץ?"
הם לא ענו רק המשיכו ללכת לכיוון הצריף.
כשעמדנו מול הדלת גלעד פתח אותה אבל הם לא נכנסו. בפנים היה
חשוך. הם דחפו אותי לבפנים וראיתי על המיטה בחורה קשורה, לא,
לא בחורה, ילדה, בת 12 בערך.
"מה-" אמרתי והסתובבתי אליהם וקלטתי את ארבעת חבריי מכוונים
אליי ארבעה רובים. "חבר'ה?"
"בחיים לא היית אונס הא?" אמר גלעד. באותו רגע הייתי בשוק, לא
חשבתי שהוא באמת יזכור את זה כי הרי הוא היה שיכור לגמרי. "מה
אם מדובר בחייך?"
הסתכלתי עליהם, לא האמנתי למה שקורה כאן, הפניתי את מבטי אל
הילדה שהחזירה לי מבט מבוהל ואמרתי. "בחיים לא הייתי אונס."

וזאת הייתה הפעם האחרונה שאמרתי את זה בחיים שלי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/5/03 2:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישי בן-דב

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה