אני שונה מכולם,
מנותקת מהעולם,
זו לא אשמת אחרים,אני מביאה זאת על עצמי,
כי הדברים שקוראים מכאיבים לליבי,
אבל אני בכל זאת חיה פה בעולם,
ולפעמים נחשפת וחשופה לשם,
ואז הכל מתפוצץ בפנים,
וההרגשה פשוט שאבודים,
מה אני יודעת מה קורה?
העולם כל כך שונה!
מה שחשבתי לא היה נכון,
ועכשיו הכל נחשף לעיניי,
ולוקח את חלומותיי,
לא יודעת להסביר למה,
אבל זה הורס לי מחשבות נעימות,
כי בסוף מתבררות כסתם שטוטיות,
לפעמים החשיפה עוזרת לי בחיים,
נותנת הרגשה שיש כמוני עוד אנשים,
ולא רק אני עם המחשבות והכאבים,
אלא שיש עוד בוכים נוספים,
אבל בדר"כ עדיף לחיות לבדי,
בתוך הבועה של עולמי.... |