כשהחושך מניח כף רגלו
בראשי
הריח שלו מתפשט באויר
עוטף רק אותי
נפתחת דלת
נוזל שחור ממלא את כל מה שאני
ואת כל מה שלא אני
ואין כבר אני
ולא אני
כל מחשבה
עוברת דרך מראות עקומות
ומסנני אושר
ומתעוותת
עד שכבר אין לי זכות קיום
אני מנסה לחשוב מחשבות טובות
נגיד עליך
ואני לא יכולה לחשוב אותך
אתה לא יכול לעבור
ללכת לישון
לחלום חלומות
לזכור אותם
ולא להעיז לספר אותם
אפילו לא לעצמי
עד שמישהו ידליק את האור
או יעשה רעש
ויציל אותי.
בוקר. טוב. לבן. ואני אוהבת אותך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.