כדי לסלול אופק לעתיד מדומה,
אני מתייסר ממנה.
כשהיא מופיעה בצורתה הגשמית במחשבותי -
אמהר להרסה,
אך היא תעלה מאפרה שוב.
היא מקיימת ומחלקת את עצמה בתוכי
כאלפי סוסים המושכים את עגלתי במקומה,
אני נקרע ממנה.
אין רוע בתכליתה,
רק אכזריות.
היא מונעת ממני באלפי דרכים וכיוונים -
מלפול לתהום מתחתי,
תהום שעם חשכה אשאף להתמזג,
אני זקוק לה
לקיים את התהום
מרצוני המתנגש בתחתיתה -
ליפול ולא ליפול לתוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|