שאלתי
"למה?!?"
אמרת לי
"עזבי"
עזבי זה רק שמתים
והוא מת
וכול פעם חוזרת אלייך, כמו אישה מוכה
מתעלל בי ואני חוזרת
אני כותבת את זה לעצמי, אני רוצה לדבר עם מישהו
פשוט לשבת ולדבר שעה בלי שיעצרו אותי
בלי פלאפונים
תקשיבו אני כאן
אני רוצה לדבר על זה
אז הוא מת, עדיין לא ממש הכרנו והוא מת
והבן זונה זרק אותי
אני חכיתי את כול הרגילות, הקורסים, הטירונות
והוא כנראה, לא חיכה.
שכח אותי הבן זונה, את הצחוקים, טוסט באמצע הלילה, זיונים
באוטו,
הודעות, מתנות, זיפו.
את הכול הוא שכח, אני ישבתי וחיכיתי והוא שכח
אז עזוב אני אומרת לך, מה זה משנה
עזוב זה רק כשמתים
אז תמות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.