אתה היית דויד שלי
אני סירקתי את תלתליך בעודם צפונים בזהב של
מילים
אני צפיתי בנמשיך, ראיתי את אפך בלובנו מתמלא סומק
את השפה נמתחת בחיוך,
או נפערת תחת עומס הרגשות
אני צפיתי בך במחולך
אני ראיתי את ההמון בהריעו לך
כאשר גברת
כאשר נשאת את ראשך מעלה בפחד של מנצח
כאשר הספק אכל את שמחת הניצחון
אתה הדויד שלי
ואתה לא שמח בניצחונך
כי זהו הטבע של השלמות
ואני זאת שראשה מתגלגל על הקרקע
ואתה מסרב לשאת אותי
מסרב לדרוך בקרבתי
רק מגשש דרכך אלי
מנסה למנוע משהו שנגררת אליו .
כל כך,
כל כך רוצה,
לא מפסיק לרצות.
דויד שלי, אתה
בקושי יודע מה לעשות מכאן והלאה
גם אני לא יודעת. |
