השעה הייתה כבר קרוב לשמונה ואני כמעט סיימתי לסדר את הבית.
בדקתי שיש לי הכל. חטיפים - יש, בירות - יש, קלפים - יש.
החלטתי גם לשים דיסק של משינה במערכת, אני ממש אוהב אותם. אני
גם אוהב את כוורת, אבל החבר'ה לא ממש אוהבים...
השעה הייתה שמונה ושש דקות כשתור הגיע. הוא מאד אוהב להכנס
כניסות דרמטיות. רעמים, ברקים, רוחות. הרבה רעש וואג'ארס.
"בשביל מה?" אני שואל אותו. הוא לא עונה, רק צוחק בצחוק הרועם
שלו.
אחריו הגיע זאוס. לידו הכניסות של תור נראות מנורת 40 וולט ליד
השמש. כשזאוס נכנס צריך שיהיה רעש ואורות צבעוניים ועשן וכל
מני דברים שהוא קלט מסרטים של של שנות השבעים...
אחרון הגיע ישו, טיפה שתוי כבר, אבל הוא לא אוהב בלאגן וכניסות
מפתיעות. סתם, צלצול באינטרקום לבקש שיפתחו לו את הדלת. הוא
נכנס, אומר שלום יפה, מחייך את החיוך הקדוש שלו ומתיישב על
הכורסא שהוא הכי אוהב.
כולנו מתיישבים ליד השולחן וישו מתחיל לחלק קלפים.
ישו תמיד הדילר, לא יודע למה. תהרגו אותי, אני לא יודע.
בכל אופן, ישו מחלק קלפים, ואני קיבלתי קלפים לא רעים, זוג
שמיניות וזוג נסיכים. לא רע בכלל. תור עושה את הפוקר פייס שלו.
הוא נראה כאילו אבשלום קור חמצן את השער לפלטינה והלך למכון
כושר במשך שמונה עשרה שנה...
זאוס נראה מעוצבן טיפה וישו... טוב ישו נראה כמו תמיד.
ישו פותח בירה ראשונה (הוא אולי נשמע תמים כזה - אחד חנג' כזה
- אבל לא, הוא שותה ממש הרבה). אחרי השלוק הראשון הוא מוציא
מלבורו אדום (כמובן) ומציע לכולם. אני וזאוס לקחנו.
תוך כדי משחק (ואחרי כמה בירות) התחילה שיחה.
"אתם יודעים" אמר ישו "אתמול הלכתי לי בכנרת" (פאוזה לצחוק -
רק זאוס מגחך) "בכל אופן, רואים אותי אנשים מתחילים לצרוח
בהיסטריה 'אלוהים אלוהים!' השתחוו, נישקו את החול, אחד מהם
אפילו הלך להביא מצלמת ווידאו... אקיצר, אני בא לחוף ורואה
קבצן גידם אז..."
"ריפאת אותו, נכון?" מתפרץ תור "יא רכיכה! כל מי שמסכן אתה
חייב לעזור לו... אתה צריך ללמוד להיות קשוח, להראות שיש לך
גב, שאתה לא סתם. תגרום להם לפחד ממך"
אני חייב לציין שכשתור מתחיל להתלהב ככה אז הוא מתחיל להיות
אדום. זה ממש מצחיק, שער בלונדיני, גוף של מר עולם וראש בצבע
אדום-סגול מוזר כזה...
"...ואז, כעונש, ברק פגע בשניהם! זה ילמד אותם לא להתעסק עם
תור!!!"
"בנאדם תרגע. זה כולה בני אנוש..." אמר זאוס "מה אתם כל כך
מתרגשים מהם, הה? כולה גושים של בשר ועצמות. אתם לא מתלהבים
מכלבים"
"האמת שאני דווקא דיי אוהב כלבים..." העיר ישו
"שתוק. לא לזה אני מתכוון... אני מתכוון שאתם מתייחסם אליהם
יותר מדי, תרגעו, תשתעשעו איתם... תשחקו בהם להנאתכם."
אז מתחיל וויכוח בין שלושתם. שכרגיל מפסיק את המשחק, כמו כל
יום שלישי בערב. אז אני קם והולך לבדוק את המשיבון. ליד הנורה
האדומה המהבהבת מופיע המספר 20752 במספרים אדומים בולטים. אני
מוחק את כל ההודעות החדשות האלה, אני כבר לא מקשיב לתחינות של
בני אדם האלה. הרי מה אני בכלל? אני בסך הכל אלוהים....