פתאום הוא כאן
פתאום הוא שם
הוא רגע יושב,
שניה אחרי הוא קם.
לא יכול לחשוב
לא יכול להחליט
פותח עיניו,
מנסה להביט
קצת יותר מקרוב,
קצת יותר עמוק
מסתכל על עצמו במראה,
משתדל שלא לקבל שוק.
הוא רוצה למות,
אין לו סיבה להישאר
הוא רוצה להעלם,
לחזור כמישהו אחר.

עד עכשיו החיים שלו היו קלים,
בלי בעיות ובלי סיבוכים,
גדל במשפחה טובה ותומכת,
אבא , אחות, ואמא אוהבת.
אבל כולם עזבו אותו,
התכחשו אליו,
כאילו לא היה קיים.
הוא מוצא את עצמו בבור שחפר לעצמו,
צועק ובועט ובוכה על גורלו.
הוא מאשים את כולם,
חוץ מאת מי שבאמת אשם.
אבל הוא לא יכול לשקר לעצמו,
את טעם המוות הוא כבר טועם.

פתאום נתקף הוא פחד,
הוא כבר לא רוצה למות
רוצה לצאת מהבור,
רוצה לתת לעצמו הזדמנות
אך חושב הוא שמאוחר מדי
ואין דרך חזרה
הטוב נשאר טוב, והרע נשאר רע.
אי אפשר להשתנות, או לפחות לכפר על העבר.
כי גם אם מנסים להתחמם, הלב תמיד נשאר קר.

כך הלך לו עוד אחד,
עוד אחד,שפחד להיות לבד.
עוד אחד, שרצה להיות מיוחד, אך הפך, לסתם אחד.