יותם יותם / מאובן (מחווה לדוד) |
פגוע מאדם וזמן
שוכב כפוא כלוא
בתוך עצמי בלתי נראה
מבעד לשכבות אבק גופי
זועק בקול דממה של שיש
קורא למיכלאנג'לו שלי
זועק קורא ואין שומע
עכשיו כשהאבק שקע
וגם האש כבר אבן
נותר רק סלע מתפורר
עובר (UBAR) דוד לנצח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|