איש עיוור צולע צעד בשדרת ה"אליזה".
לגוון קצת את חייו הוא כל כך צמא.
מי יעז לאמר לו קשישא בין כה אין לך תמונה.
הסתגר בבית פנימה מה נפקמינה.
זקנה חולה פותחת דלת, להגדיל את הסלון.
להאיר קצת הויטרינה, להחליף וילון.
מי יעז לאמר לה, אמא, למה לך את הטירחה?
מי יפקוד בין כך פה פנימה היכלך המשופע.
גמדה מעוותת מובלת גלגל, עושה תלתלים ותספורת.
לשנות אוירה משתוקקת, להיום בערב בכדורת.
מי יעז לומר לה, סימה, למה לך ההוצאה.?
בכדורת מי יביט בך, מי יאמר, כמה יפה.
אשרי האיש, חפץ חיים הנשמע לשגיונותיו ולא להגיונות זרים. |