יודפת שמואלי / מבטך |
מבטך היפה, הרך
מילא אותי מכל צד
מבטך יכל להפסיק את הגשם
לגרם לפרחים לפרוח
לניצן לבצבץ
ולי לחייך
מבטך היה כמו יד ניסתרת וגלויה כאחד
שעזר לכולם
ומילא אותם בשימחה לא מבוקרת
מבטך המלווה בתקווה טהורה
הוא זה שהדיר שינה מעיניי
ולעולם לא אשכח את המבט שלך
כאשר גילית
ואת מבטך כאשר הבנת שהכל
לא היה אמת אלא שקר
מבטך הכאוב, הצר הצורם
מכאיב בעיניי עד היום ולא נותן מנוח
עד מותי אזכור את מבטך שלך
כאשר הוא ניפגש עם מבטי שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|