נדקרתי היום
לא היה זה חלום
היית זו מציאות
הייתה זו בהירות
לא ראיתי עצמי
במראה שלפני
וצחקתי בשקט
בלילה הקר
רציתי לחיות לנצח
לשמח את אימי לעד
רציתי לחיות לבטח
להציל מתוך האש את העם
חלומות גדולים היו לי
עכשיו הם כולם נמוגים
תקוות גדולות היו לי
היום הן בכלל לא נראות
היום גם אני לא נראה
רק את אימי בוכה אני רואה
מתוך השמים המעורפלים
המכוסים בעננים הם עבים
אני רואה טיפת מזל
אך היא הולכת בכיוון הבלאגן
הבלגן שעוטף
הבלאגן שנעטף
הבלאגן שהוציא אותי
מתוך קלחת של דם חם
לא רציתי לעזוב
לא רציתי לנטוש
רציתי לעזור לכולם
לברוח ואת המקום לכבוש
רציתי מיליון דברים
ואפילו אחד לא הצליח
רציתי לחיות מיליארד שנים
והיום אני לא חי אני מת
הגורל שלי לא ידוע היה
אבל היום אני כבר יודע
הגורל שלי שלא הצלחתי להעלים
אותי להרתיע הצליח
לכן
היום אני כבר כאן
במקום אחר אי שם
צופה באנשים המסכנים
שבכל יום מחדש מועדים
והאמת
כאן הוא יעודי
בשמים כחולים
ומלאים עננים
כאן הוא יעודי להציל אנשים
מנפילות לא נחוצות
משנים לא רועדות
כאן הוא מקומי לעד
וכאן לעולם לא אפחד
רק אבכה בלילה בכר
כי את עולמי עזבתי כמכר