ת. הילה / תוצא הפרפר |
אלו שמתפוררים לאיטם ללא הבחנה בנוף
ידמה כי אנו
מתהווים
על יד מפתני הדלתות
אבל לא נכנסים
אתה לא תבין למה
עוד רגע אי הודאות הזו תעלם
זה כואב
כדימומים שקטים
כאלה שאתה לא חש בקיומם
עד שאתה
בגפך שוכב
והעננים מבשרים
שזה הולך להיות יום נעים
ואתה חושב לעצמך:
חבל שלא בישראל....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|