זה טס לי בורידים,
הפחד.
מרחף לי בשרירים,
מרעיד אותי .

אני עושה הכול,
כל מה שלא רציתי שהוא ייעשה.

עוברות לי בראש מחשבות רעות.

שיום אחד הוא ישלוף חרבו,
וישפשף את החבל העבה,
לאט,
לאט.

במעין כאב מתמשך.......
ואיטי.

עינוי שמתמשך,
לא נגמר.

איסורים,
מצפון מזדיין,
אהבה,
רגישות דפוקה
וסימוני טריטוריה דביליים.

אנחנו נעבור את החוקים,
יחד.
כל אחד עם מישהו אחר.

"בל תעשה"
"בל תחשוב".
אני אחייך,
הוא יחייך.

במקום אחר,
אולי באותו הזמן,
קצת רחוק,
אולי יקרב.

אושר מפוצל.