נשקתי אותך, כשחזרתי הביתה, ובפנים חדר מיון. לא עוד
דרמה. שלווים וכתומים, כמו מיץ תפוזים של ארוחה
קונטיננטלית ששותים כל הדברים שקורים לי. ממהרים
ממהרים, כדורי הדם האדומים, בחלוקים לבנים. סערה
בבית המשפט. נישקתי אותך כשחזרתי. לא עוד דרמה.
מנשימים מנשימים, ולא נותר אלא להציץ מבעד לחלון,
על החיים עושים אהבה. נישקתי אותך, והתחשמלתי
מהריח של האבר שלו. ממהרים ממהרים, ולבית המשפט
חזות שלוה ממש שלוה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.