נותר לי רק להתנחם במילים,
שהברותי יימחו דמעותי.
שהשורות יימחקו את הפחד,
הלוואי שהבתים יהרסו את הבדידות.

נותרתי רק אני לעצמי,
לתפוס את החיים בידיים שבורות
לנסות לחבר חלקים שבורים
של אנשים אחרים.

לברוח ממני,
מול ירח מלא
מיללת לאלים השחורים,
מבקשת מחילה.

נותרתי ללא כוחות מספיק כדי
לשאוף או לנשוף.
חתולים שחורים בין סמטאות
ללא מוצא.
ואני אטפל בהם, בכולם.

לברוח ממני,
מול שמש יוקדת בצהריים,
נמסה וניכוות מליון פעמים
מבקשת לשנות.

ואני נותרתי בחדרים ריקים מריק
אולי בגלל זה אני כל כך כהה,
מרחפת מעל הילות של מלאכים,
מחפשת דרכים אל ליבם.

נותר חדר,
מיטה,
שקט,
דממה,
שתיקה.

הותרתי זעם ,
ועצב.
נשארתי לבד,
בלי יכולת לבכות.

ברחתי ממני,
מול שמיים אפורים
חיכיתי לגשם
שיישטוף דמעותי,
שירווה את צמאוני.
נותרתי אני,
בשמיים אפורים,
מול מראות ענקיות,
שמעצימות כל תחושה.
בתוכי