|
בחברת זרים הוא לא הוציא מילה
רק שתק וחיכה שהאדמה אותו תבלע
הוא הרגיש לא בנוח ורצה לדבר
הוא ידע שלא יצליח אז רק חיוך הוא זייף
הילדה שלידו לא שתקה רק דיברה
הוא בה קינא אך המשיך ושתק
הוא ידע שאצלו זה לא בשליטה
הוא פתח את הפה אך המילה לא יצאה
הוא תמיד שאל בלב למה אלוהים בו טעה
ולמה מכולם דוקא בו הוא בחר
הסבל אצלו זה מן שיגרה אין סופית
כי הוא לא יכול לדבר כמו אחרים
אצל כולם דיבור זה מן הרגל יום-יומי
רק אצלו זה מן חלום שהתחיל לפני שנים
מאז התאונה הוא לא יכול לדבר
ובחברת זרים רק שותק וחיוך מזייף. |
|
|
החיים שלי הם לא
חיים!
אני מחפש הגדרה
אחרת...
אולי תקופה
להעביר בה את
הזמן?...
לא!
זה ארוך מדיי
בשביל מה שאני
באמת עושה!
להב בן לאדן, לא
עושה כלום, כל
הזמן, ממזמן!
וגם זה יותר
מדיי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.