שבע שקל , כרת משפטו את רצף האקולליה שקדמה לו, דגל,דגלדגלדגל
שנמשך מאז הפגוש של הרכב שלפני, וזרק אותי אל מוכרי הקרטיב
בכדורגל שהיו צועקים, קרח, קרחקרחקרחקרח ומוכרי הארטיק המרובע
עם האסקימוסי, בקולנוע ארמון בהפסקה.
לא הספקתי להגיד מילה וכנראה שזמן תגובתי היה מוגזם לטעמו,
המחיר כבר היה חמש.
הבטתי בעיניו בניגוד לדרכי עם רוכלי רמזורים ומנקי שמשות בד"כ
ואמרתי ברוך, אשר לא הבנתי מהיכן צץ, שאיני יכול להרכיב הדגל,
כי נוסע בג'יפ עם ברזנט והוספתי בבדיחות שאם יארגן לי חלון
חשמלי בשמחה אקנה שניים.
ואז...הוא השיב לי, עצמתי ופקחתי את עיני כאילו, אז תרכיב אולי
על המראה, הדגל עושה רוח ומקפל אותה, עניתי.
הוא הביט בעיני, משך בכתפיו וחייך בידידות, הרמזור הפך ירוק.
נסעתי ורציתי לתת לעצמי סטירה. "למה לכל הרוחות לא קנית את
הדגל ודי.