|
העולם שאני מקיפה
מקיף לי
ואני רושמת
עץ גדול, מצל, מסתיר הכול
מבין הענפים שלו
מתגלגלים אליי
מפוטשים בלבד מקשים ירוק (beleved makashim)
צלילים.
כמעט עומדת אני מושיטה את ידי
כדי לגעת -
מועדת בנקיפה של זמן נפרט
בלי צל בלי קול
אני פוקעת. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.