...הלו?? הלו????? למה את לא עונה לי? את לא שומעת אותי??
הלו??!!!!

אני כבר במשך שעה צועק לה, אני לידה והיא לא מוכנה לשמוע לי,
יש לי משהו מאוד חשוב לומר לה והיא לא מקשיבה לי.
ככה זה כבר כמה זמן - אני מדבר אל אנשים והם לא עונים לי, אני
קונה בסופר והקופאית לא רוצה כסף בעבור מה שקניתי. אפילו רצתי
בטיילת במסגרת ההכנה לצה"ל ואני יכול להישבע שרוכב אופניים
ניתקל בי, מוזר... לא הרגשתי כלום - גם הוא.
אני בכיתה, סופסוף מרים את האצבע שלי בשביל לענות למורה והיא
בוחרת מישהו אחר, אפילו אם אני היחידי שמצביע! מתסכל!
גם החברים כלל לא מדברים איתי - אפילו החבר הכי טוב שלי! אני
לא מבין את זה, מה קרה לעולם?
קצת מוזר גם שלא ממש חם לי לאחרונה. לפני שלושה ימים החום הגיע
ל-38 מעלות (יודעים... חמסין) ועדיין הלכתי עם החולצה השחורה
הארוכה שיש לי ואפילו לא הזעתי בה!
אני לא יודע מה קורה... קיבינימט עם העולם הזה! מה לא בסדר
בו?!??!

שמעתם? שמעתם את זה? היא אמרה לאימא שלה עכשיו שהיא הולכת לבית
הקברות, השאלה היא למה?
הנה היא מדהימה וחייכנית כפי שראיתיה בפעם הראשונה, היא מדהימה
הרבה יותר מהשמש הזורחת והדיסק "The Wall", מדהימה!!!
היא עוברת אצל "חני פרחים" וקונה זר יפהפה של וורדים. אחרי
ההליכה הקצרה היא מגיעה לבית הקברות, מחפשת אחר השורה הנכונה
ומניחה את הזר.

היא בוכה, אוחח כמה שהיא בוכה."למה את בוכה?" אני שואל אותה.
"אל תבכי, אל תבכי" - אבל היא לא שומעת אותי. אני חוזר ואומר
לה "אל תבכי מתוקתי, ילדונת אל תבכי" - כלום לא עוזר, מי עוד
חשוב לה יותר ממני?

אני מסתכל על המצבה ו... אני פשוט לא מאמין.