סף העייפות עבר
סף הרעב נשבר
פוסע ברחובות עיר דוממת
ריח של גשם טרי באוויר
מחזיק בין שפתי פילטר של סיגריה צוננת
ומפשפש בכיסיי אחר מצית

סף העייפות עבר
סף הרעב נשבר
מביט באנשים, אנשים, עטופי טליתות
ממהרים לתפילת בוקר של שבת
מחציתי לועגת, מחציתי מקנאה
על האמונה העיוורת שאותם ממלאה

סף העייפות עבר
סף הרעב נשבר
רומס ברגלי בדל סיגריה
שנשאפה עד תום
ראשי מרוקן כולו ממחשבות
כמו אוויר בתוך בלון

סף העייפות עבר
וסף הרעב כבר מזמן נשבר
ורק הלב עודנו פנוי לרגשות