ואז הוא ראה אותה. עומדת שם, מחכה שהרמזור יתחלף לירוק והיא
תוכל לחצות את הכביש. והוא פשוט יושב במכונית שלו ומסתכל עליה,
איך שהיא עומדת שם בשיא הפשטות, בלי שום דבר מיוחד, אבל בעיניו
היא כ"כ זוהרת, כ"כ קורנת. ומה שהכי מפליא בסיפור הזה, זה שהיא
לא בלונדינית עם שיער ארוך גולש ואין לה גוף פצצתי. היא נערה
פשוטה. השיער החום המתולתל שלה אסוף בגומייה, העיניים שלה
מוסתרות מאחורי משקפי שמש כהים. לגופה מכנסי טריינינג וחולצה
רחבה. אך למרות זאת, הוא פשוט ישב ובהה בה. הוא לא שם לב
שהרמזור שלו התחלף לירוק לפני כמה שניות. כל מה שהוא יכול היה
לראות באותו רגע זה רק היא. הוא לא שמע את צופרי המכוניות
הזועמות מאחוריו ולא את צעקות הנהגים.
עד שהיא חצתה את הכביש. עם התנועה הראשונה שלה, הוא התעורר
מההלם הרגעי שלו, הסתכל על כל הנהגים הזועמים שמאחוריו ושב
למציאות. הוא חיכה שהרמזור יתחלף שוב לירוק ונסע משם.
כמובן שמאותו רגע ואילך הוא ניסה לעשות כל שביכולתו לברר מי
היא אותה נערה מסתורית שכישפה אותו כך. הפרטים היחידים שהיו לו
עליה הם רק השערות. הוא שיער שהיא נערה כבת 17. הוא שיער שהיא
גרה באיזור בו ראה אותה, מאחר והיתה בבגדי בית. הוא שיער שהיא
לומדת בתיכון הקרוב לאיזור. כל מה שהוא ידע עליה לבטח, זה אך
ורק איך היא נראית. הוא חיפש אחריה כמה חודשים, ואז, כשלא מצא
כלום עליה, הרים ידיים והמשיך בחייו.
כעבור מספר שנים, לאחר תקופה מסויימת בה החליף בנות כמו
גרביים, לבסוף הכיר מישהי שממש התאימה לו. הם היו בקשר רציני
למשך הרבה זמן והיו מבלים הרבה אחד בבית השניה. באחת הפעמים
שבהן היה אצלה, אחותה הגדולה נכנסה לחדר. הוא לא הכיר אותה
לפני כן, אך באותו רגע שראה אותה - הוא זיהה. זו היתה היא.כל
מה שהרגיש באותו יום בו ראה אותה לראשונה - חזר אליו.