"אהבה היא כמו חומר נפץ פלסטי" היא אומרת. "אתה יודע מה זה חומר נפץ פלסטי" לא , אני משיב "גם אני לא , אני רק יודעת שהוא עושה יותר נזק ". היא מתרוממת באצילות ונעלמת אל מחוץ לחדר כשהיא חוזרת היא אוחזת בידה קרם גוף ותקליט של ואן מוריסון , היא שמה את התקליט, מתפשטת, נשכבת , אני מורח אותה בקרם מחליק את ידיי על נפלאות הבריאה האלה. בינתיים היא נרדמת ואני ממשך לטפל בגופה בעדינות , בזהירות מנסה לשחזר מתוך סרט אמריקאי שראיתי פעם פירוק של מטען חבלה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|