תמיד אמרת שאם אני אחייך אל העולם העולם ידאג לחייך אליי
בחזרה.
תמיד הבטחת לי שכשאני ארצה... ואחוש צורך אתה תעמוד לצידי,
תמיד אמרת שאני לא אאבד אותך שתמיד תהיה שם בשבילי... תמיד...
עד ש...
בתאריך 2/7/02 הכרתי אותך, ילד מוזר... פריק כזה... שכל העולם
שם עליו זין ואתה כמובן דואג להחזיר זין חזרה...
הייתי מאוהבת באחד מהחברים שלך, והחברה הכי טובה שלי  בכלל
התאהבה בך...
דחית אותה... בלי סיבה מוסברת דחית אותה, גם כשהיא אמרה לך
שהיא רוצה רק לילה אחד איתך.. וזהו... כל אדם אחר היה קופץ על
ההזדמנות... אבל אתה... אמרת... "לא תודה"... אני חושבת שמאז
התחלתי להתעניין בך... עבר חודש ועברתי לבית הספר בו אתה
לומד... שנה ראשונה שלי בבית ספר אחר, לא מוכר... לא הכרתי אף
אחד בשכבה שלי... הייתי זרה בין אנשים שמכירים זה את זה כבר 4
שנים...
תמיד הסתובבתי איתכם בהפסקות... עם השכבה שמעליי כי הכרתי אתכם
מצויין במהלך החופש הגדול, בזכותם השכבה שלי התחילה להתעניין
בילדה שרק הגיעה וכבר כל י"ב מסובבת אחריה את הראש...
למרות כולם אני המשכתי בהתעניינות שלי אלייך... הכרנו, טוב
מאוד, טוב מידיי... לא לקח הרבה זמן והתנשקנו... ושכבנו..
והפכת לאהבה היחידה, האמיתית, הראשונה שלי...
ככה עברו להם 5 חודשים שאנחנו ביחד, לא ביחד... שאני שלך ואתה
שלי, אבל אנחנו לא חברים כי אתה לא רוצה להכנס לזה כי כבר
נפגעת... "אני אוהבת אותך" אני בוכה לך פנים אל מול פנים...
"אני רוצה אותך, שלי, רק שלי" ואתה מסתכל ולא יודע מה לענות
לי... לא עוברות 3 דקות ואנחנו מתנשקים... והלב שלי... פועם
חזק כל כך, והשפתיים שוחכות איך לתפקד... והראש שלי נסתם...
וכל מה שהיה לפני שניה נמחק...
ואז אני נוסעת לגדנע,בסך הכל 5 ימים רחוק מהבית... רחוק מאמא,
רחוק מהבית ספר... רחוק ממך...
בגדנע אני עוברת כל כך הרבה, אתה מתקשר אליי בלי סוף... ואני
לא זמינה... גם ביומולדת שלי לא הצלחת לתפוס אותי אז פשוט שלחת
לי הודעה: "ברגע שאת חוזרת מהגדנע, אנחנו חייבים להפגש...
לדבר... ודרך אגב... מזל טוב ילדה" אני לא יודעת למה אבל
הצלצול של ההודעה שלך העיר אותי... ראיתי 13 הודעות חדשות...
מזל טוב מזה ויום הולדת שמח מזאת ואת ההודעה שלך... הערתי את
כל האוהל בצעקות שמחה ואת המפקדת ואת המ"מ... אבל הן הבינו
אותי... אז ככה שהאוהל שלי לא היה צריך לצאת לסיבובי ריצה ב4
בבוקר! חזרתי לישון מלאת מחשבות עליך, ועל מה שיש לך להגיד
לי...
חזרתי הבייתה, רק פתחתי את הדלת ואתה התקשרת... "הרגשתי אותך
... את כרגע הגעת... נכון?" ואני בהלם מוחלט עונה לך "כן"
"יש לך 20 דקות להתייצב אצלי" (רק חזרתי מהגדנע ואני כבר שומעת
שוב פקודת זמנים שכזאת), "אבל רק חזרתי הבייתה, תן להתקלח לשבת
לספר"... "לא, תהיי אצלי... ביי"
טוב, תוך 19 דקות אני אצלך במעלית... מתרגשת... מפחדת ממה שיש
לך להגיד...
דופקת בדלת... ואתה פותח... כוס מים ביד אחת וביד השניה אתה
מוביל אותי לחדר שלך... למקום הכל כך שליו שלי... למקום הקסום
הזה שהוא בשבילי... הכל... המקום בו נגעת בי בפעם הראשנה המקום
בו לראשונה התוודתי על האהבה הענקית אלייך...
אפילו לאמא שלך לא הספקתי להגיד שלום ועל החיבוק לאחיך הקטן גם

פסחתי בגללך...
נכנסו לחדר שלך... הנחת את כוס המים הגדולה... ויצאת לרגע
מהחדר... הבטתי בחדר שלך שרוהט ועוצב מחדש בזמן שלא ביקרתי
אצלך... הסתכלתי על עצמי דרך המראה... שמתי לב לשיזוף
מהגדנע... השפתיים שלי כל כך יבשות... נכנסת לחדר... סגר את
הדלת וחיבקת... חיבקת כמו שלא חיבקת מעולם... חיבוק אחר,
שונה... חם...
שתקנו... עמדנו, מחובקים... שותקים... זזת אחורה... בחנת אותי
צחקת על השפתיים... התיישבתי על המיטה (החדשה) שלך... מיהרת
להסביר שאני לא הראשונה שיושבת עליה, שמישהי הייתה כאן קודם,
הידידה הכי טובה שלך... שאלתי איך היה ענית "מוזר, אבל טוב"
נבהלתי... ושוב מהרת להסביר... דיברנו המון... עלייך...
"עליי"? למה שתדברו עליי?
ואז... הסתכלת לי בעיניים ונישקת... 4 חודשים שאני מתגעגעת לזה
כל כך... ועכשיו אתה מנשק... זזתי... שאלתי מה קורה כאן, מה
עובר עלייך?! הסברתי לך שבאתי בשביל דבר אחר... שנדבר...
ואז אמרת: "את יודעת מזה לדעת שאת לא בבית ספר, אבל העיניים
עדיין מחפשות אותך?, את יודעת מזה לחשוב עלייך ולחלום עלייך
לילה לילה?" שתקתי... לא האמנתי שאני שומעת את זה, לא ממך...
"על מה אתה מדבר?!" "ילדה יפה שלי, אני אוהב אותך"...
התחלתי לבכות וגם העיניים שלך נצצו ... מאושר... מפחד... לא
יודעת בדיוק ממה אבל הן נצצו...
אחרי שבוע מקסים... הכי מקסים נפרדת ממני בתירוץ, שאתה מפחד,
שאתה לא מוכן...
עברו עוד 3 חודשים... אמא שלי נפטרה... היית בחו"ל, כל כך
כעסתי שאתה לא איתי שאני הכי צריכה אותך... כמו שהבטחת
בהתחלה... הכעס עבר ברגע שקיבלתי ממך טלפון ישר מניו-יורק...
ואז חזרת... באת ישר אליי... חיבקת... בכיתי... חיבקת...
ואז עברו שבועיים ונודע לי שיש לך חברה... אותה אחת מהנסיעה
לחו"ל...
היום 5 חודשים אחרי אתם עדיין חברים, ואני... עדיין אוהבת...
עוד זוכרת כל מילה ומילה שאמרת כשחזרתי מהגדנע... זוכרת את
ההבטחות שזרקת בהתחלה על היותך לצידי תמיד, תמיד... כנראה
שתמיד. עד ש... תהיה לך חברה חדשה!