כמו ציפור דרור משתחררת לה בסערה עמוקה עם בכי מרגיע, נותנת
לי מילה טובה אל המחר, ומשחררת לי את העתיד הכעור. היא היחידה,
היא האהובה, היא
שתיקח אותי בזרועותיה ותיתן לי להביט אל השלום הנוצץ ברקיע
הנוגע.
נכנס לאשליות, כולי הוזה מרוב דמעות, למרות ששובך קרב אני כבר
לא יכול לחכות יש בי אוצר איתך
רוצה אני לחלוק, אוצר של טוב אוצר של אור זורח, שרק את תוכלי
לראות .
איני רואה, איני שומע, היכן את, היכן את אהובתי, פחד מתקרב פחד
כבר נוגע, רוצה להיות שם איתך, רוצה להתאהב. איני מרגיש כולי
רק געגוע, חסר לי אוויר חסר לי מרגוע, והרעב והרעב המצמרר בי
שוב חוזר, איני שבע מן אהבתך אני פשוט גווע.
נכנס לאשליות, כולי הוזה מרוב דמעות, למרות ששובך קרב אני כבר
לא יכול לחכות יש בי אוצר איתך
רוצה אני לחלוק, אוצר של טוב אוצר של אור זורח, שרק את תוכלי
לראות .
מה את רואה שכבר אני נהפך להיות עיוור, מה לי יש שלך כבר אין,
שנינו יחד נחייה שנינו יחד נתגבר על מה שכבר יהיה. נחבק רגשות
ונחלוק אמיתות ,נשלב ידיים ונתבונן אל השקיעה ונאמין ברגש
האהבה .
מה שעינייך רואות אני אראה , מה לי יש לך אתן, וכך יש לנו יחד,
ביחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.