היום כשתבוא אתה תהיה שלי, ותחשוב שגם אני שלך.כי קיבלת אותי
ללילה. ההבדל הוא שחשבת שקיבלת את כולי.אבל האמת היא שאפילו
אני לא שלמה עם עצמי.
צרחות שצרחתי.כואבת, נואשת. לא רוצה להישאר מאחור. אני ערומה
לפנייך. אבל לא ממש.בעירום  כי לא הורדתי בפנייך שום שכבות כי
בערום אמיתי פורצים את החומות, זורמים עם הרגשות נותנים לעצמי
להיות, לנשמה לצאת, לראש לאהוב אבל זה לא החידלון, אבל  אתה
הראשון.אם רק ידעת לאן אתה נכנס...בתום  של ילדות נדרתי שאני
יעשה אהבה מתוך אהבה.אבל אני לא מסוגלת. לאהוב.אני לא רוצה
שיהיה למישהו את הכוח הזה עליי.אתה מבין? אז אתה הראשון...אבל
הכי לא אחרון. אל תכעס בבקשה. זו דרכה של ילדה קשה. תבין לא
נולדתי ככה. שיברון לב יחיד הספיק להשאיר בי חותם תמידי.בניתי
סביבי חומות ומצורים בשביל בחורים כמוך, מיוחדים.
אז היום כשתגאל אותי מבתוליי, תפרוץ את החומה אבל לא את המבצר.
הוא חזק מדיי  עבודה מאסיבית של שנים. ...אתה מבין? ותנסה לא
לגעת בי באהבה וחום  אתה יודע,מאלה שהזמן עומד עימם מלכת...
תנסה לספק אותי ואז תוכל ללכת. אני לא רוצה שתקשור אותי.
אני בחורה עצמאית וחזקה.
אני חושבת.
אז הלילה כשתבוא אל תכביר במילים, ואל תקדים במעשים.  אל תלחש
מילות אהבה. ממכרת היא ההרגשה וקשה להורדה.תנסה לא לנשק ולאהוב
ולהדביק אותי בחום. הלילה כשתהיה איתי יהיה חושך אמיתי. כדי
שלא תוכל לראות את הדמעות זולגות, כדי שלא תוכל לשמוע את
הצרחות האמיתיות שלי.כדי שלא תחדור באמת לתוכי.כדי שלא תראה את
הלב נוחל בעוד מפלה.אהבה. אל תחבק כדי שלא תחבוק.ואל תלחש לי
מילים יפות, הן אחר כך צורבות, נחרטות. קשה להוריד אותן אחר
כך.
אז פשוט תבוא, תעשה את העבודה.אל תישאר איתי במיטה. אני כבר
אהיה מזמן "רדומה" בעולם של חצי מוות. בוהה בתקרה כשעה, עם מבט
קר בעיניים, עוד חלק מהנשמה שלקח איתו בחור אחר.  אחר כך אני
אשטוף מעליי אותך, כדי שלא יהיה זכר לחותמך ואז כמו בכל יום
אני חוזרת למערת הקרח שלי. זה בין רחוב הנשמות הטהורות והקוטב
הצפוני אולי שם  אולי תוכל למצוא אותי, שם למרות שקר אף אחד לא
מתלונן  אף אחד לא מאמין בחום הוא רק גורם למכאובי לב, דבר
שכולם איבדו דרך העצב. אז אל תנסה להחזיר אותי אלייך, אליכם ,
הנאהבים והיקירים .שכן מזמן עזבתי את עולמכם, עולם האוהבים.
וכשתצא אל תסתכל לי בעיניים.ואל תדליק את האור.תיתן לי להישאר
בחושך, הוא היחיד שמבין איך זה להיות לבד.
וכשאתה חוזר הביתה, לעצמך. אל תתקשר. אל תהרהר. מה שהיה היה.
עוד שיברון לב לבחורה יקרה. וקרה.
זה מה שקורה למלכות קרח.אצלן כל אהוב הוא בגדר אורח.
אז תכבה את האורות ותניח לי להיות. כמו שראוי למלכות .