לפעמים זה נראה
כאילו אתה נקלע
למין מושב זקנים
מן רגע כלוא בזמן
לא משתנה

לפעמים אתה מרגיש
שחדרת,
לבועה מצהיבה ומיושנת
ואחריך יבואו עוד,
וישנו את מרקם הזמן.

אוטובוס ישן וצר
נהג מזדקן שלא זוכר
איזה יום היום
ולא סופר את העודף

הכל מוצל
יושבים, שורות שורות
לבני שיער, אחוזי מקל
ומשקפי ראייה עבי זגוגית.

שריד ארכאי אחרון
משייט ברחובות העיר,
כאילו לא שייך לעולם שבחוץ
כאילו, סיור אחרון
בעולם שהשתנה
מדי להכיל
את זכרונות ילדותי


פעם היה יותר טוב, כן.