אפילו בדברים הכי קטנים אפשר לראות כמה קשה.
למשל הטלפון, המאמץ הזה לא להתקשר.
המלחמה העצמית בינך לבין עצמך.
הרצון לשמוע את קולה,
מול הפחד לנדנד.
הרצון להיות זה שהיא מרוכזת רק בו, לפחות לכמה דקות.
מול הרצון להיות חזק בשביל עצמך,
ולהראות כמה אתה לא תלוי בה.
והכל, אתה, העקרונות, יכולים להזרק לזבל כשהזמן עובר,
והרעד מתחזק.
עד שההתמכרות הופכת אותך מפנים ומריצה אותך לטלפון.
ברעד לחייג את הספרות החוזרות בראש.
ואז...
המזכירה הבת זונה עונה.
ואתה עם נקודה אחת לחובתך ברשימת הנודניקים
שוב ברשימת השיחות שלא נענו, בלי מענה, כמו שכתוב.