נדמה היה לי
שיותר אי אפשר לרדת
אך רוח התקווה הינה שורדת
נותרה עוד היא נושבת
עוצמת הנפילה כבר איננה מהדהדת
חום בשבילי היה גיהנום
אהבה הייתה לי אשליה
לא, לא יגיע יום...
ועכשיו, אני מביט יודע- קמתי לתחייה
ניקיתי
מעליי את החול אחרי שדרכת עליי בלי היסוסים
שברת אותי לחתיכות
אבל עכשיו אני כמוך יודע-
שמחתיכות לא מתבאסים.
משכנו חבל
את סוחפת צוחקת
אוזל לי הכוח מנסה להדביק
עסוק בהזיות כי אין לי מה להחזיק
השארתי לך את שני הקצוות
הבנתי אחרי זמן שבמשחק אין כבוד
ואני מוצא אותך עכשיו מנסה שוב למשוך
מצטער אני כבר לא שם
והאש ממשיכה לדעוך. |