ארבל הכרמלי / הלכת ואני קורא בשמך |
חלום שסרב להתממש ביעף,
את מתעלמת ממני כל הזמן
בלי לשים לב ללב שנשבר,
קורא בשמך והכל סביב נדם-
מאומה כבר איננו אותו דבר.
הלילות הופכים להיות קודרים
ומאומה כבר לא נראה אמיתי.
את אהבתי אלייך אני עדיין אוחז
אך אינני יודע איך זה באמת אצלך,
את מגיחה לדקה ומפליגה לארצות ניכר
ואני רק עם תמונתך ביד,
מדמיין אופן תנועותייך,
מייצר סגנון מיוחל למלותייך,
כל דבר שיהפוך לי אותך
לאהבה אמיתית כל-כך...
ואת שוב הלכת
23/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|