זה דווקא היה חלום נחמד - מזמן לא היה לי חלום כזה. בלונדינית
שלא הכרתי הייתה חברה שלי והכל היה טוב, לא כמו במציאות. פתאום
איש עם חליפה ומשקפי שמש בא, ניגש אלי ומעיר אותי. הוא הציג את
עצמו בתור גוב, מהממשלה, המשרד לניתוב חלומות. הוא אמר לי שהוא
מצטער אבל כמו ששמת לב החברה לא שלך, הבית לא שלך, החיים לא
שלך ולפי זה אתה יכול להסיק שהחלום... הוא פשוט לא שלך. מסתבר
שהייתה תקלה במערכת ומשהוא קיבל את החלום שלך, שם לב שהחלום לא
שלו, "ממתי אני חולם על שואה וחקירות אלימות בשב"כ?!", זה מה
שהוא אמר כשהתקשר למוקד. בן-אדם חולם פעם אחת בחיים שלו חלום
רע וישר מעירים אותי ל"משימה מיוחדת". שאלתי אותו חצי רדום מי
זאת הבלונדינית? אבל לא זה מידע חסוי, הוא לא יכול להגיד לי,
ואם הוא יגיד לי יכולים לשים אותו בכלא לחצי שנה, ואפילו יותר
גרוע - יכולים לקחת לו את המרצדס השחורה וגם את החליפה ומשקפי
השמש השחורים, וזה באמת יהיה רע. ביקשתי רק את העיר
שהבלונדינית גרה בה, אבל הוא לא הקשיב יותר, נכנס למין טרנס
ופשוט דיבר. "כבר שלוש שנים אני עובד במשרד, השנה קיבלתי את
המכונית ,אה, איך שמחתי, אבל מצד שני כמה זמן אני יכול להמשיך
למחוק חלומות, לרדוף אחרי פושעים, ולנטרל את ה"טופסי חלומות"
האלו, עכשיו זו המצאה מעצבנת. חשבתי שעבודת שטח תהיה יותר
מעניינת." ואז כאילו תפס את עצמו, הפסיק, נאנח, הסתכל עלי
ואמר" טוב, היה נעים להכיר אותך" פתח את התיק והוציא את החלום
שלי. "הכל בסדר" שאלתי. הוא ענה כן, אבל לא בצורה משכנעת
במיוחד. המשכתי לדבר אייתו קצת, ואז כמו הבזק של הבנה שאלתי
"מה באמת היית רוצה לעשות?". "תשמע זה לא קל לקבל העברה
בסוכנות" הייתה התשובה שלו. "נו," התעקשתי, "אבל אם הייתה לך
אפשרות לעשות באמת כל מה שאתה רוצה?", "טוב, אם כל האופציות
היו פתוחות" הוא בהה באוויר כמו חולם והמשיך," הייתי רוצה
לכתוב חלומות, בגלל זה הצטרפתי לסוכנות. חרא של שעות, ואתה לא
מקבל קרדיט על מה שאתה כותב, אבל זה מה שתמיד רציתי לעשות".
בזמן הזה כבר הספקנו לעבור למטבח ואני התחלתי להכין קפה וגוב
ישב עם מחברת שהוא הוציא מהתיק ושאל עם אני רוצה לשמוע חלום
שהוא כתב ואני עניתי בסדר. הוא התחיל לקרוא חלום על גזר ותפוח
אדמה שמשחקים הוקי קרח במקפיא, הצופים היו החולם וכל האנשים
שלמדו אייתו בתיכון והשופט היה המ"מ שלו בטירונות. זה דווקא
היה משהו נחמד מאוד, כזה שחולמים אחרי יום טוב וכמה בירות.
אחרי עוד שעה בערך שבה הוא המשיך לקרוא לי דברים מהמחברת שלו
ושתינו קפה ובירה הביפר שלו התחיל לצפצף וגוב הסתכל עליו
במיאוס ואמר "אך, מצטער אבל אני צריך ללכת, איזה מישהו מטומטם
השאיר את הפלאפון דלוק ליד הראש והוא קולט בטעות את החלומות של
כל הבניין, זה לא בריא במיוחד. תודה על הקפה והבירה. מצטער על
הסיבוך". בדיוק הוא עמד לצאת כשצעקתי לו, הוא הסתובב ואמרתי לו
בחיוך: " יש לך כשרון, תנסה לקבל את ההעברה, הם יהיו טיפשים לא
לתת לך לכתוב. אחרי בערך חודש חלמתי שוב על הבלונדינית, היא
אמרה שקוראים לה אמנדה ונתנה לי את מספר הטלפון שלה. בערך עשר
שניות לפני שהשעון מעורר שלי צלצל היא נישקה אותי ומסרה לי ד"ש
מגוב.