מיכאל זבולון / את משלימה אותי |
שוב קורא לי בשמי מאלפי מרחקים.
כשנשמע שוב קולך נשמתי מתעוררת
ואפילו המוות לא יכול להחזיק.
יושב למולך וידיי בידייך
ושוקע עמוק בתוך טראנס של חלום.
בחלום רק שנינו עפים בלי כנפיים
את נראת כמו מלאך ויפה כמו חלום.
יושב למולך מביט אל תוך עינייך
האוקיינוס השקט שבתוכן זורם אל תוך נשמתי.
כשאוחז בידך ובחלומי שוקע ומבין
מתוך כל העולם רק את משלימה אותי!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|