הלילה סוגר עלי...
הנשמה מזהירה מפניו
להיות מוכן
ללילה של כאב והדר.
לאן ייקחני הלילה
אם עיניי האדומות
אשר לקחו חופשה
משינה,
ולמחשבות אין מנוחה?
מילים צצות ומתרוצצות-
מתוכי להתפרץ מבקשות,
ידיי מקלידות
ואינן מתעייפות...
לאן אגיע עם לילי,
עם מלותיי?
לאן לוקחות אותי מלותיי
אם לא אל הסיפוק
שמעבר לכל יכולת תיאור,
אל שחר עם זריחה
ואל מנוחתה של הנשמה?!
1/09/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.