רחובות שוממים, רחובות ריקים
אפלולית תועה על דרכי נצחיות
קולות רפים נשמעו ועדיין
ממלאים את קרנות השדרה
ניגונו של חליל מתנגן לו בשקט
רעיון שנגנז מעבר
וניתן להבין, גורלו של אדם
הוא לשקוע בזכר הצלם.

כי די לו בשיר על יגון העולם
על זכרו של גופך בשמלת העפר
ובלילה שליו תחכי למחר
שיבוא ויקום על דרכי נצחיות.

רחובות שוממים, ריקים בלא די
ואפור האויר, מצנן את הים
מכסים כך ברוגע ענני תהילה
מסיימים כך ברוגע - עבר מיותר.

כי די לו בשיר על יגון האדם
על יופיו של ה"פעם"
ומלבוש העבר,
ובלילה נאה יוותרו הרחובות
ממתינים לבואו של אור וחום
לצאת השחר ואמצע היום.

כי די לה ילדה צחורה על שמחה של עבר
אז תקדים היא לשוב להווה מאוכזב
כי מלבוש העתיד והלילה חלפו
והותירו רק עשב וחליל עזוב.
השדרה תתמלא בקולות ההיכל
אפלולית תתאדה בחינניות,
וגורל האדם הוא דרכי נצחיות.