אתה בטח חושב שהצמידים והסיגריות
עושים את הבן אדם
או במקרה הזה אותי
והמוסיקה שאני שומעת
קובעת אם אני בן אדם כן
או לא איכותי
לא מתאים לך לחשוב ככה
אחרי הכל אנחנו לא מכירים מאתמול
אני יודעת שבפנים
אתה מרגיש את הלא נכון עומד
להתפרץ ברעש גדול
ואתה לא יכול לעצור את זה
גם אם אתה עוצם עיניים של ים
חזק חזק ומתפלל
או אולי בעצם מבקש מהלא נודע
כי אחרי הכל אני ואתה
לא מאמינים באותו האל

זה ישמע מטופש אם אומר
שאני אפסיק לעשן בשבילך
שאני אצבע את השיער
ואפילו אגזור אותו
שאני אוריד את הצמידים
ואת הירח גם
שאני אעשה את הבלתי מתואר
את הבלתי אפשרי
את הבלתי משוער
זה בטח ישמע מטופש
אז אני לא אומר

תחייך אלי לפעמים
החיוך שלך מחזיר אותי אחורה
כמה שבועות כמה חודשים
אתה כל מה שאני רוצה
אתה יודע
אין לי חלומות חדשים
כשהשמש זורחת הדמעות שלי
מתייבשות באוויר החמים
אבל שום דבר לא יעלים את השובל
המלוח שמצביע על הלחי שלי וקובע
כאן זלגו להן דמעות לא מעטות
ומי כמוך יודע

השירים העצובים שמתנגנים לי בראש
לא מפסיקים גם כשאני
סופסוף נרדמת
ובכל כיוון אליו אני פונה או מביטה
מבצבצת לה שקיעה כתמתמה ועוינת
מאיימת לקחת אותי איתה
לשקוע אל תוך הים הגדול
שהעיניים שלך והגלים שלו
צבועים באותו הכחול
תראה איך בגללך
הדמיון שלי מפסיק לפעול