נעם מורן / לילה עד |
שהאירה בשלל צבעים זוהרים
הלכנו ברחוב
כמו שני זרים.
ואני, שראיתי את האור
עצמתי את עיניי לרגע, מבוהל,
נעלמה,
לבשה הדים ומראות קהל
קסם שווא של החלטה
לקחה את
אשליית השמש ביחד אתה.
והיה זה לילה עד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|