<מוקדש באהבה לכל משתתפי המשלחת לפולין באשר הם. חזרנו מן
המוות כדי שהעולם לא יוכל להכחיש.
לזכר שש מיליון נשמות שהעולם מעדיף לשכוח>


שישים וארבע שנים אחרי מותו של אלוהים
עומד אני היכן שקברוהו עם כמה ילדים
אני ועוד קצת שארית פליטה עומדים ומביטים
דמעות זולגות כמו גז מן השמיים, ואנחנו לא מבינים

האם כאן על הדרגש גנב ילד מאביו?!
האם כאן פרחים רק מתו עם בואו של האביב?!
האם כאן בתוך מקלחת נחנקו בהמונים?!
האם כאן חזה משה במותו של אלוהים?!

אמרו בטלווזיה שלגן עדן מגיעים במדרגות
ולמעלה בשמיים מלאכים ובתולות
את הדרך לגיהנום סיפרו לי המצבות
זה מהיר יותר ונוח, כי נוסעים ברכבות

אנו יוצאים אל החופשי ואני לא יכול לבכות
זה לא קרה...גם לא פינוקיו...אלו אגדות
אסור להשאיר מאות אלפים להירצח ביערות
אסור להשליך תינוקות צווחים אל תוך הלהבות

אני חוזר לישראל, גם המצב לקדמותו
עכשיו אני בבית...שלי, ולא שלו
יסלחו שר ההסברה והדוקטור, גם הפיהרר ירום הודו
עם ישראל עוד חי, ואני עדיין פה