היא איננה קיימת עוד עבורך.
לא תעזור התנגדות, אינך יכול להתנגד- זה יסדוק אותך מבפנים...
העצב הזה.
אתה יודע טוב שזה בא עם החיים, רק למה אתה מרגיש כל כך חזק, כל
כך לעומק.
אל תסיח את דעתך, אל תצא לטיול, אל תאכל או תחפש חברת אנשים
רוצה לחיות על אמת, תמות.
זה פשוט.
הקשב למנגינה העצובה ביותר,המתוקה ביותר, זו שקיימת כדי לגרום
לך ייסורים.
כבה את האורות והדלק נר. עשה את זה בכוונה.
תבכה, עמוק בפנים, עצום עיניים כדי שאף דמעה לא תמלט.
ודמעות מציפות, וחודרות דרך כל סדק, מרוות כל פיסה יבשה.
היה עם זה לבד. היה זה.
אין צורך לחפש במה לאחוז, אל תנשום, זה לא נורא. אל תחפש דרך
חזרה.
אין במציאות גלגלי הצלה ואין יד פלאית שתמשה אותך בן רגע.
ואולי תמות. אבל לא תפחד יותר.

הפנים מקובעות, העיניים בוהות אל עבר המרחב הריק
לא ידעת כמה עמוק הריק.
אנשים מסביב יוצרים קשר, אשה זקנה ניגשת, רוכנת אליך ברחוב
רוצה לדעת מה קרה.
אם תנסה להסביר לה, יברחו מתוך הפה הקפוץ קללות, בקשות,
תיאורים, הסברים ודמעות
היא זוכה לתודה חרישית מפיך, כי אתה עדיין נחמד, וגם בעומקים
החשוכים שלך
אתה עדיין טוב לב בצורה מעוררת פליאה

שב שם לבד, בחדר, אדמה ספוגה, אהבה אינסופית,
אש גדולה, ללא דרכי ניקוז.
הקשב לקול מבפנים, הוא היחיד שיכול להרוס אותך
הוא היחיד שיכול לבנות אותך. מחדש.