אורלי עובדיה / אכזבות |
געגועים שלא סופקו,
תשוקותיי עוד מצפות
לידייך המלטפות.
כאב, געגוע ודמעות
אלו הן נחלת נשמתי הזועקת,
נשמתי הצועקת צעקה יום-יומית:
אנא, אל תעזבני,
בתוך-תוכי לבדי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|