בוא נקרא לזה מונולוג, אין צורך בסיבות ותירוצים לכך שאתה מגבב
שטויות כשאתה קורא לזה מונולוג.
אפשר גם ניסוי, עוד מילת קסם נהדרת (פחות או יותר אותו תפקוד
(נכון שסוגריים זה נהדר (יופי גאון כבר עשו את זה לפניך (לא הם
לא אני מנהל קו מחשבה אנכי (ממש מגניב שכל פעם שאני חושב ככה
אני מגיע למחשבה הזו, מנחם תמיד לראות פנים מוכרות (אמר השפן
לזאב הרעב- אמר המכשף שכלא את עצמו בספטוגרם למוות (מדהים אפשר
לקרא את זה ולראות איך אני חושב)) בדרך) הם סתם שיחקו
בפוסט-מודרניזים (הופה מילים גדולות בשביל ילדה בת עשר) )
כן! הם כן!!!) כמו הקודמת {נראה לך שיבינו (ויצליחו לקרוא?)
את זה? ניראה לך שאני אענה לך (הבעיה בשיחות עם עצמך היא שצריך
תמיד לזכור אם אתה בשורה זוגית או אי זוגית) אנחנו לו מדברים
יותר עם עצמנו. הופה אני המלכותי (ברבים) התחלנו, לא תופס
מעצמך קצת יותר מידי.
לא מדבר איתך
}אתה לא רלוונטי
נחמד נחמד, צחוקים צחוקים (צחו'קים? נראה נכון?... סתם טעות
דפוס)}
סוף כל הסוגריים (זה כמו שרצית, מסך מצלמה מתהפך...) חזרתי,
סתם רציתי לכתוב ויצא לי ניסוי בלכתוב את עצמי.
מעניין אם זה מובן? (אולי צריך כאן סוגריים()?) |