לעולם לא אהיה משוררת
זהו רק צורך כמעט קיומי
כמו בכי
יותר משוכלל ויותר מחושב
ופחות אפקטיבי, סביר להניח
ואולי זו הקאה נקייה למראה
מלוכלכת בדרך אחרת
אני מביאה את עצמי לידי בחילה
ונסוגה
סוחטת מהקרביים שלי פיסות רגש תפלות
כותבת ארספואטיקה בגרוש
כשבעצם זה היה אמור להיות שיר עצב מופתי
שיר בדידות מעורר הזדהות
זה היה אמור להיות ריקוד של מילים נפלאות
במקצב שירטיט לבבות
ובמקום, זה יצא שיר בחסד
שלא טומן בחובו אף לא מסר סמוי
אף לא אמת נסתרת
רק משהו שדומה לתיאור
של משהו שדומה להוויה
שלי.









תראו איך היעלי הזו מדרדרת.




28.9.03