שי חדד / מה לחשוב בלילה ארוך |
אפר נעוריי,
עף,
ברוח הקרירה,
של אותו היום,בו נגעה לראשונה,
ידי,
בגופך הצעיר.
ונסוגו עם,
הזמן מחשבותיי,
על אותה,
הרוח,
שהשיאני,
למחוז חפצך.
עת אני,
נוסע באופניי ילדותי,
שמעתי,
קולך למרחוק,
קורא למקום,
מבטחים,
בלילה חשוך,
זה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|