משאת הגבר בתומת האישה
משאתו להשיגה כפרי בוסר-בשל אך תחת יסורים שנתן האל.
מליחות גופה המופק כעדי יקרות
מנגינת המייתה בסחף אפוף
והוא כפוף, לתנאי הגיפוף שהיא מכתיבה לו-
מרזי הניאוף.
ימתקו לו רגבים תפלים.
עונות קיפאון יציתו טרף תשוקה כרוחות קדים.
    התגלמות יופי ניסתר
    ישתקף מסהר נמהר
    ותבל על ברכיו מעוגן כחוק יושפל
    ובמחילה ידון אל על.
והיא תאמר להם: "מחולים לכם, מחולים לכם".

השחר כיבה לילה וכולם ינצחו אותה      
ורק בשעת קסמי נשיקת
חמה אדמונית נבערת,
שוב תאצילי עליינו רישומייך.


18.06.1987