מה עוללו לך הזידים, אמי,
מה עוללו שגם לאחר חמישים שנות חיים,
אינך יכולה לשכוח.
חרצובות לשונך,
אינך יכולה לפתוח.
ממוסרות לבך,
אינך יכולה לברוח.
מה טררו תחפושות אדם, בצלם אלוהים,
בשאול תחתיות של מעלה.
שגם לאחר יובל, מלא, גדוש תהפוכות, חיים,
עדיין יבעתוך חזיונות אימים,
מדי לילה.
מה השארת שם בעברך הרחוק,
שלנצח ישאר בהווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.