אמצע הלילה. היא הביטה מחוץ לחלון בידיעה שהוא שם. היא ידעה
שהוא לא ילך ושמצדו, שתצא בעוד מיליון שנה, הוא ימשיך לחכות
לה. היא לא ידעה מה לעשות, סגרה את התריס את הוילון, את הכל.
הסתגרה בחדרה וצלצלה אל חבר, שאולי יבוא ויסביר לו שזה פשוט
מאוד לא יקרה. היא לא אוהבת אותו, והיא יודעת שהוא אוהב אותה
אבל שום דבר לא יעזור, היא אוהבת מישהו אחר, והוא אוהב אותה,
אהבה עמוקה והם לעולם לא ייפרדו. לא יעזור לו לעמוד שם בחוץ,
הוא פשוט יחכה ויחכה והיא לא תצא, לא תצא אליו. היא לא רוצה
אותו.
מסוגרת בחדרה, בא החבר. הם אוהבים. והוא מחכה בחוץ, כבר הרבה
זמן עבר ועוד הרבה זמן יעבור.